יום שבת, 24 באפריל 2010

המנגל כמקרה מבחן: האם תושבי מדינתנו יכולים להיות ידידותיים יותר לסביבה?

היה משהו צורם השנה בפסטיבל כיבוי האורות (=שעת כדור הארץ).

חלילה, איני מתלונן על קיומו ועל חשיבותו הגדולה. היענות האוכלוסיה ליטול חלק במיזם ברוכה, מתוך הנחה שרוב האנשים שכיבו אורות וישבו באפלולית לשעה כדי להירתם למאמץ הלאומי\ בין-לאומי לחיסכון באנרגיה, ידעו מה משמעותה של פעולתם הקטנה והסמלית, והבינו כיצד הם תורמים בהתנהלותם ודפוסי מחייתם לעליה בצריכה אנרגטית (=עלייה באחוזי פליטות CO2= תרומה להתחממות כדה"א).

עד כאן הכל טוב ויפה.

במידה ולא שמתם לב,יום כדור הארץ חל יומיים לאחר חג יום העצמאות שלנו. לכאורה, אין קשר בין שני הארועים, אבל מייד נראה שלא רק שיש קשר, יש סתירה מהותית בהתנהגות שלנו בשני הארועים, ויש מקום להסיק לגבי עד כמה עוד לא הוטמעה הנקודה של השינוי הנדרש באורח החיים לטובת בלימת הנזקים לסביבה.

יומיים קודם לכן כאמור – במהלך חגיגות יום העצמאות, חלק גדול מאוכלוסית ארצנו נטל חלק פעיל ב-"פסטיבל" מסוג אחר, שלו תרומה משמעותית הרבה יותר להתחממות כדה"א, לזיהום סביבתי, לעושק של זכויות אדם, שלא לדבר על זכויות בעלי חיים: פסטיבל המנגל הלאומי, או כפי שאני קורא לו – חג שמחת הבשר.

אני מודה שקשה לי עם התופעה שהפכה את יום העצמאות הישראלי לחג בו הספורט הלאומי הוא בליסת חלקי גוף של בעלי חיים, וככל המרבה-הרי זה משובח. אפילו רשתות התקשורת וערוצי החדשות מקדישים חלק נרחב מהמהדורה לפולחן הלאומי החדש, ומרבים לסקר אירועי זלילה חסרת רסן מתובלת בהתנהגות העממית המבוקשת, והכל כמובן באור חיובי ומשועשע. כאילו החיות שהם אוכלים, ותוצרי הלוואי השליליים שנלוו לתהליך שהביא אותן לצלחות החוגגים אינם קיימים.

מי שנסע בכבישי הארץ בתקופה של טרום פסח, וטרום יום העצמאות, במיוחד בשעות הערב יכול היה לשים לב לכמות האדירה של בעלי החיים הדחוסים במשאיות המובלים למשחטות. ומי שיבקר במשחטות בימים קודם ליום העצמאות, יראה ודאי "פעילות" רבה יותר מאשר ביום רגיל, וזהו רק הקצה העגום של תהליך ארוך בו אותם בעלי חיים נחשבים למכונות יצור.

סביר להניח שרוב החוגגים לא מודעים לנזקים הסביבתיים שנגרמים ע"י משקי החי שהם מממנים בקניית הבשר, ואני מניח שתהליך הגידול והשחיטה האכזריים אינם מוכרים לרוב הציבור היושב בציון, אך בכל זאת, יומיים לאחר חג המנגל הלאומי המזהם במהלכו לא נתן דעתו על הקשר בין המנגל לעתיד החיים על פני האדמה, אותו עם ישראל נותן כבוד לכדור הארץ, ולכל מה שחי עליו. כמעט. כיוון שגם בלי להפגין בקיאות בעומקם של הפרטים, הוא מבין את חשיבות העניין.

אז, אם אנשים כבר הבינו את משמעות כיבוי האור – פעולה פשוטה שנעשית בבית, אך יש לה השפעה במקום אחר, כיצד קורה שכשמדובר בבשר, הטריק לא עובד?

היום ידועים נזקיו הרבים של משק החי לסביבה. דו"ח האו"ם שיצא ב- 2006 דיבר על תרומה של כ- 20% מסך הפליטות בעולם, שמקורם במשקי חי. זיהום מקורות מים, בירוא יערות, והרס נישות אקולוגיות, ועוד ייצור של בעיות רבות מספור. דו"ח שיצא ע"י ארגון worldwatch מדבר על קרוב ל- 50% מסך הפליטות של גזי חממה שמיוחס למשק החי. ועדיין, יום כדור הארץ ושעת כדור הארץ ממקדים את השינוי המתבקש בדברים הקלים יחסית, אלה שמתנגשים הכי פחות עם נוחות, מסורת, ואורח חיים בסיסי, ולא בדבר שדורש היערכות מחדש – הרגלי התזונה שלנו, שדווקא השינוי בו, הוא זה שיכול לחולל שינוי משמעותי לטובה מבחינת הנזק הסביבתי שהמין האנושי מחולל.

מה היה קורה לו היינו מכריזים לא על שעת כיבוי אורות, אלא על שבוע ללא צריכת מזון מהחי?

מן הסתם היה קשה לדווח בזמן אמיתי על ירידה דרסטית בצריכת האנרגיה כשם שהשדרנים הנרגשים דיווחו מבלי להוריד את עיניהם משעוני חברת החשמל. אבל אם נתעלם לרגע מכך שהציבור היה מייד מופצץ בפרסומות בהן חברות שיווק מוזילות את מחיריהן לתחומים שקרובים ל-0, ופיתויים אחרים להמשיך בצריכה הנוכחית, יתכן שללא מעט אנשים היה "נופל האסימון" בנוגע ליכולת שלנו להשפיע על הסביבה דרך הצלחת. אנשים היו מבינים שהתרומה הגדולה ביותר לכדור הארץ, ולבריאותם שלהם תגיע ע"י מעבר לתזונה צמחית מקומית, מגוונת, עשירה, בריאה, שעושה חסד עם המשאבים ההולכים ומתכלים, ולא עוול על חשבון הדורות הבאים.

במקומות שונים בעולם כבר מחילים את יום שני הצמחוני בהצלחה לא קטנה, אצלנו זה עדיין לא תפס. אבל עובדה היא שציבור הולך וגדל פונה דווקא לתזונה צמחית, על פני אכילת שיירים מעובדים של בעלי חיים.

כל עוד יום כדור הארץ יתמקד בלכבות את האור לשעה, ולא בלהעיף את הבשר מהצלחת ליום (אם לא לתמיד), איני צופה שינוי מהותי ביכולת האוכלוסיה להפנים וליצור שינוי בדפוסי המחייה לשיפור אמיתי בהשפעה על הסביבה.

חגיגת עצמאותנו האמיתית תהיה ביום בו נשתחרר מהדחפים הפרימיטיבים שלנו לזלול כמויות אדירות של בשר מקורבנות שגדלו במפעלי מוות, להשתלט על שטחים פתוחים, ולגמוע כל משאב אפשרי לצורך קיום אורח חיים בזבזני מבלי להסתכל קדימה, ונלמד להתחשב, יהיה זה אותו יום בו לא יהיה צורך בשעת כדור הארץ כיוון שאנשים כבר יטמיעו אורח חיים מתחשב, מתוכנן, ובריא, שיכול להיות דוגמא ומופת לעמים אחרים. כנראה שאז תהיה זו תפארת מדינת ישראל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה